>תגיד, שאל אותי אביב, מתאמן שלי (שמו שמור במערכת:-)… "מה גורם לדעתך לאנשים שלא להחליט?"
<"לא בטוח שהבעיה היא בחוסר החלטה אלא בחוסר ישום" עניתי לו, "אך בהנחה שזו הבעיה נראה לי שהבעיה המרכזית היא חוסר ההפנמה אצל אנשים רבים שאי החלטה הינה גם סוג של החלטה" הוספתי
>"לא הבנתי", אביב הקשה, "כשאתה נפגש עם מישהו והוא מבין שאתה יכול לעזור לו לשווק. מה עוצר אותו מלהחליט לקחת את שרותיך"?
<"הוא כן מחליט, הוא מחליט שזה לא מתאים לו" ניסיתי לענות…
>"למה שזה לא יתאים לו" אביב שאל
< "אולי הוא לא קיבל מספיק מידע" עניתי
>"ואם יש לו את המידע והוא יודע שזה מתאים לו. למה הוא לא פועל?"
<"יתכן שהוא משקר או לעצמו או לך, יתכן שהוא לא אומר מה שהוא באמת חושב"
>"ניקח דוגמה אחרת" אביב המשיך לשאול, "למשל למה אני לא מזמין כבר את העצים לארונית שהחלטתי לבנות במשרד? או למה אני לא יוצא להליכות?"
<"זה משהו אחר, לא על זה שאלת קודם, זו לא אי החלטה זו חוסר יוזמה- אי ביצוע"
>"מה ההבדל?"
<"ההבדל הוא שההחלטה קיימת, ההבדל טמון בצפרדעים…"
>"????"
<"3 צפרדעים יושבות על גדת הנהר 2 מהן החליטו לקפוץ כמה צפרדעים נשארו על גדות הנהר?"
>"שלוש הן רק החליטו…."
<"אכן, כאמור זה הכל תלוי בצפרדעים, אבל לרוב ישנה בעיה אחרת לגמרי בביצוע החלטה"
>"שזה לא מספיק כואב?"
<"ברור, שיציאה מאזור הנוחות היא סיבה מרכזית אך לרוב היא פועל יוצא של הבעיה, קשה מאוד לבצע החלטה שהביצוע שלה נתפס כגדול מדיי, הדרך להתמודד עם החלטות גדולות היא לפרק את ההחלטה לפעולות קטנות.
למשל: אני שונא להכניס כלים למדיח, – כי צריך קודם לפנות מקום בארונות, ולהעביר את הכלים שבמדיח לארונות, וצריך לפנות את הכיור ואת השיש, ולארגן את הכלים, ולהביא אותם למדיח ולארגן אותם ולנקות בסוף את הכיור… כל פעם שצריך לפנות כלים מהכיור למדיח כל התהליך הזה רץ לי בראש."
>"אז מה אתה עושה?"
<"אז החלטתי שאני לא מפנה יותר כלים למדיח, אני רק מסדר מקום בארון, זהו, זה הכל… כי לסדר את הארון זה לא סיפור, קצת להזיז צלחות ומה שנשאר (לרוב כבר אין הרבה), ברגע שאני מתחיל לסדר את הארון אז… אם אני כבר שם אז נמשיך… רק לסדר מקום על השיש, זה גם לא סיפור… דוחפים הכל הצידה, ועכשיו יש מקום ורק צריך להביא את הכלים לשם… וכך הלאה.
במקום להדיח את הכלים אני "רק" מסדר מקום בארון… בדרך כלל זה פועל!"
>אחרי כמה שניות של שקט אביב שוב שאל "אז מה אתה מציע?"
<"תחלק את הביצוע לחלקים קטנים ופשוטים, ובהתחלה תקפיד לשים חלק הכי קטן…" עניתי. "ככה צבעתי את הבית… הכל התחיל מזה שהיה חשוך בשירותים, אז החלפתי רק מנורות, ופתאום נהיה אור… ואז ראיתי שיש עובש בפינות, אז צריך רק לנקות את העובש, ואם כבר ניקיתי אז צריך קצת לצבוע… בסוף קנינו ריהוט לאמבטיה, והמשכתי לצבוע גם בפינת האוכל ובמסדרון וב… כי היה צריך רק קצת… אם היית אומר לי שאצבע ואחליף את האמבטיה חודש לפני הייתי מסתכל עליך ואומר "למי יש זמן להתעסק בזה…"
>"אז מה לעשות עכשיו"?
<"לך תשים מעיל"
>"שמתי"
<"עכשיו תצא מהדלת, ותראה מה קורה"…
<כעבור כמה דקות: …"אביב? אביב?…
<נראה לי שאני אלך לפנות מקום בארון…
בהצלחה בהחלטות הגדולות ובביצועים הקטנים
יועד אגמון, מאמן להצלחה
